דינוזאורים

מידע כללי:

דינוזאורים שם מדעי: Dinosauria, סדרת – על של זוחלים או דמויי-זוחלים שהתקיימו בעידן המזוזואיקון ונכחדו לפני כ-65 מיליון שנים. השם "דינוזאור" נקבע לראשונה בשנת 1842 על ידי סר ריצ'רד אוון, פלאנטולוג וביולוג בריטי, ומקורו מהמילים היווניות "דינוס" שפירושה "נורא, עוצמתי, חזק, מופלא" ו-"סאורוס" שפירושה "לטאה". זאת אומרת: לטאה נוראית, חזקה, מופלאה.

הדינוזאורים היו בעלי חיים יבשתיים, בעלי מאפיינים המזכירים זוחלים. כולם היו, ככל הנראה, מטילי ביצים.

עם גילויים של שלדי הדינוזאורים הראשונים חוקרים חשבו כי היו בעלי דם קר. אבל בדיקה של לב מאובן שהתגלה העלתה שהוא היה בעל מבנה של ארבעה חדרים שהוא מבנה לבם של בעלי דם חם (כיום: יונקים ועופות). כמו כן, חלק מהחוקרים כיום חושבים שהעופות הם צאצאיהם הישירים של הדינוזאורים, או אף יכולים להיחשב לדינוזאורים בעצמם. (כן, כן, תנו מבט בגוואקאמיו ותראו שזה הגיוני)

הדינוזאורים הראשונים התקיימו כבר לפני כ-210 מיליוני שנים. הראשונים שביניהם היו קטנים וזריזים ונעו על רגליהם האחוריות, בדומה לעופות קרקע של ימינו. רק כעבור מיליוני שנים הופיעו גם דינוזאורים שהלכו על ארבע גפיים. עם הזמן הם אכלסו את כל הסביבות היבשתיות: יערות, מדבריות, ערבות, הרים וכו'. תוך כדי כך הם עברו אבולוציה שאפשרה להם להסתגל לסביבות השונות וגרמה להבדלים חיצוניים והתנהגותיים משמעותיים בין המינים. חלק מן הטורפים הקטנים שהיו מראשוני הדינוזאורים, התפתחו אט-אט לצמחוניים ענקיים השונים מאוד במראם מאבותיהם הולכי השתיים.

עידן המזוזאיקון (עידן הדינוזאורים) החל לפני 250 מליון שנה והתחלק ל3 תקופות (תורים):

תור הטריאס

בזמן הטריאס היה כדור הארץ מקום חם ויבש בהרבה, יחסית לתור שקדם לו. בעלי חיים היו במירוץ להסתגלות לתנאים החדשים. לקראת סוף הטריאס, החלו הדינוזאורים הראשונים להתפתח ולהשתלט על סביבות גידול ביולוגיות שנשלט לפני כן על ידי מינים קדומים של זוחלים (שלא היו דינוזאורים).

תור היורה

תור היורה. הוא החל לפני כ-200 מיליון שנה, בשינוי אקלים נוסף. כדור הארץ הפך למקום טרופי לח ומיוער. פריחת הדינוזאורים החלה. ביורה הגיעו דינוזאורים מסוימים לגדלים אליהם לא הגיע אף בעל חיים יבשתי אחר.

תור הקרטיקון

הקרטיקון. תחילתו לפני כ-145 מיליון שנה והוא היה הארוך ביותר, אם כי גם האחרון בעידני שלטון הדינוזאורים. אפיונו היה אקלים חם ויבש למחצה, דומה יותר לאקלים של ימינו מאשר לזה של עידן היורה. יערות דלילים, ערבות שיחים וחורש שלטו בנוף. כמו כן, היו מדבריות רבים. בתקופת הקרטיקון הדינוזאורים היו קטנים יותר מבתור היורה, אבל התפתחו מהם מינים רבים ואינטיליגנטיים יותר.

מאובני דינוזאורים

ראשוני המאובנים של הדינוזאורים נתגלו בשנות העשרים של המאה ה-19 .מאז נמצאו מאובנים של מינים רבים מאורך של 91 ס"מ עד 39 מטר וההערכה היא כי מדובר בקרוב ל-900 מיני דינוזאורים שהתקיימו בעבר. רוב המינים נקבעו על סמך מציאת עצם יחידה, או עצמות בודדות. מאובנים של דינוזאורים קטנים מאוד, יכולים להימצא בשלמותם על פני שכבת סלע יחידה. במאובנים כאלה, ניתן לעתים למצוא גם שרידי נוצות, איברים פנימיים ואף את ארוחתו האחרונה של היצור.

היכחדות הדינוזאורים

בהשוואה לאדם שהחל להתפתח לפני כ-2 מיליון שנה בלבד, הדינוזאורים חיו בעולם במשך כ-150 מיליון שנה ונפוצו בכל היבשות שהיו קיימות באותה עת. מכאן שהם היו אחת הקבוצות המוצלחות ביותר על פני האדמה. עובדה זאת עושה את היעלמותם למסתורית.

השערות שונות הוצעו לגבי נסיבות הכחדתם של הדינוזאורים. הרווחת שבהן היא פגיעת מטאוריט ענק, ככל הנראה שבר של כוכב שביט, בחצי האי יוקטן שבמקסיקו לפני כ-65 מיליון שנה, בסוף תקופת הקרטיקון. הפגיעה גרמה להעלאת ענן אבק עצום לאוויר שכיסה את כדור הארץ וחסם את קרני השמש במשך חודשים.

בעקבות פגיעת המטאוריט מתו מרבית הצמחים עקב מחסור באור, ותוך זמן קצר מתו גם רוב היצורים בעלי חילוף החומרים הגבוה, אלו שנזקקו לכמויות גדולות של אוכל (כמו רוב הדינוזוארים). לעומתם, יצורים בעלי חילוף חומרים נמוך (קרי דם קר, כגון זוחלים) היו מסוגלים לעבור את תקופת החושך הזאת עם מעט מאוד מזון. משנגמרה תקופת החושך, רוב הדינוזאורים חלפו מבלי להותיר צאצאים, יחד עם כ60% עד 85% מהמינים על כדור הארץ. סביר להניח, כי מלבד העופות, עברו גם כמה דינוזאורים יבשתיים קטנים את המשבר, אך נכחדו מסיבות אחרות תוך מיליונים ספורים של שנים.

Animals Onkilozaurus אנקילוזאור מגניבנטריס
סוג של דינוזאור במשפחת אנקילוזאוריים
אנקילוזאור ידוע כאחד המינים הגדולים ביותר של דינוזאורים משוריינים. הוא היה מכוסה במעטפת שריון עצם וקשקשים גרמיים בתוספת דוקרנים קרניים שהגנו על גבו. זנבו הכיל שתי בליטות עצם כבדות ואף דוקרנים שהפכו אותו לאלה אפקטיבית וכלי נשק כנגד טורפים. למרות מעטה השריון המרשים הזה, לאנקילוזאור היו גם נקודות תורפה. בטנו, לדוגמה, חסרה את כיסוי השריון ומשום כך נותרה חשופה לחלוטין לתקיפות.

גודלו של האנקילוזאור היה דומה לגודלו של פיל אפריקני בוגר. הוא שקל כ-5 טון ואורכו היה כ-10 מטרים. רוחבו היה 1.8 מטר וגובהו היה נמוך יחסית: רק 1.2 מטר. רגליו היו קצרות למדי וכל מבנה הגוף השטוח שלו נועד בשביל להגן על בטנו החשופה ולאפשר לו להיצמד אל הקרקע, כאשר רק גבו המשוריין וזנבו הקטלני בולטים. הגולגולת שלו הייתה קטנה ועבה, ומוחו היה קטן יחסית.

האנקילוזאור חי לפני כ-70 מיליון שנה, בשלהי תקופת הקרטיקון והוא היה אוכל עשב.

Animals Corythosaurus קוריטוזאור
דינוזאור צמחוני בעל ציצת עצם חלולה על הראש. שמו של הקורינטוזאור נגזר מהמילה היוונית "קורינטוס" שפירושה קסדה. הקורינטוזאור חי לפני כ 75 מליון שנה, בתור הקרטיקון. ציצת העצם שעל ראשו של הקורינטוזאור היתה חלולה ומחוברת למערות האף. חוקרים חושבים שהקרוינטוזאורים הזרימו אוויר דרך ציצת העצם כדי לתקשר אחד עם השני לגבי הימצאות של מזון או של טורפים באזור. לפי גודל ציצת העצם והחלל שבתוכה, הקול שהופק ממנה דמה לצליל של חליל צד או אבוב. הקורינטוזאור שקל כ-4 טון והגיע לאורך של עשרה מטרים. הוא תלש עשב בעזרת מקור מאורך ולעס אותו במערכת שיניים אחוריות שהורכבה ממאות שיניים קטנטנות.

Animals Triceratops טריצרטופס
סוג של דינוזאור שהתקיים בתקופת הקרטיקון. טריצרטופס היה דינוזאור הולך על ארבע. הוא מפורסם בעיקר בזכות הגולגולת שלו שהייתה מצוידת ב-3 קרניים גדולות (שתיים מעל העיניים ואחת על האף) ו"צווארון מניפה" עשוי עצם שהגן על הצוואר. הטריצרטופס התנשא לגובה של כ-3 מטרים ושקל כ-6 טונות. אורכו היה בין 8 ל-11 מטר. להמחשה, הטריצרטופס היה בגודל של טנק מודרני.

טריצרטופסים חיו בעדרים גדולים. מסיבה זו נהוג לעתים לכנותו "באפלו דינוזאורי".

טריצרטופס היה צמחוני וניזון בעיקר משרכים וצמחייה נמוכה. את העלים והענפים תלש הטריצרטופס באמצעות מקורו החד ואת העלים הוא לעס באמצעות מערכת שיניים טוחנות שנמצאה בחלק האחורי של הלסת שלו.

החוקרים מאמינים שהקרניים וה"צווארון" שימשו למספר מטרות:

אמצעי הגנה כנגד טורפים כמו הטירנוזאור רקס.
אמצעי תקשורת בין חברי העדר.
אמצעי להתגושש עם זכרים אחרים על נקבות או על טריטוריה.
אמצעי חיזור.
סמל מעמד ששיקף (או קבע) את מעמדו של הפרט בעדר.
עוגן לשרירי הלסת.
אמצעי לוויסות הטמפרטורה.

החוקרים סבורים גם שכאשר עדר של טריצרטופסים הותקף, הצעירים היו מתרכזים ואילו הפרטים החזקים היו יוצרים סביבם מעין טבעת מגן כאשר קרניהם מופנות כלפי חוץ. כאשר הטריצרטופס נלחם בתוקף, דוגמת טירנוזאור רקס, הוא ניצב באלכסון עם ראשו מופנה אל עבר התוקף, בעוד שהוא מנסה להצמיד את בטנו לקרקע. הוא זקר את קרניו אל מול הטורף והשתמש ברגלו הקדמית כדי לפזר חול ואבק ולבלבל אותו. הוא נצמד לקרקע, התכופף כדי להתחמק מההתקפות עליו וניסה לפגוע בתוקף באמצעות נגיחות כואבות לפלג גופו התחתון. נגיחתו הייתה קטלנית והוא יכול היה לפצוע קשה תוקף בבטנו. הטריצרטופס היה מסוגל לפתח מהירות של 25 קמ"ש לצורכי הסתערות למרחקים קצרים.

Animals Stegosaurus סטגוזאור
דינוזאור הולך על ארבע ואוכל עשב שהתקיים בתקופת היורה. זהו אחד הדינוזאורים הידועים, הודות למראהו הייחודי הכולל שורה כפולה של לוחיות בצורת מחומש לאורך גבו וארבעה דוקרנים קטלניים בזנב. שמו נגזר מיוונית ופירושו "לטאה מכוסה" או "לטאה בעלת גג".

סטגוזאור היה דינוזאור גדול למדי. אורכו הגיע עד ל-12 מטר ומשקלו לחמש טונות. לאורך גבו וזנבו נמשכו שני טורים של לוחות קרניים משולשים או מחומשים שעמדו זקופים. עד היום הפליאונטולוגים חלוקים בדעתם מה היה התפקיד של לוחיות אלה. ההשערות הנפוצות הן אלה:

להתגנדרות וזיהוי
יצירת אשליה של מימדים גדולים לצורכי יצירת רושם והרתעה.
וויסות חום

מקצה זנבו של הסטגוזאור נזדקרו זיזים קוצניים וחדים, שהיו ההגנה האמיתית שלו מפני אויביו. לוחיות הגב שימשו להרתיע את התוקף אך לא היו מערך הגנה יעיל מאחר והיו שבירות ולא הוצבו על חלקיו החשופים באמת. בעת סכנה נפנף הסטגוזאור בזנבו כמעין אלה מסומרת ועמד בתנוחה כזו שלוחיות גבו יזהרו בשמש. ייתכן גם שהסטגוזאור הזרים דם בלוחיות כדי לשנות את צבען. כך וודאי נראה בעיני הטורף כגדול יותר.

Animals Brachiosaurus ברכיוזאור
הברכיוזאור היה ידוע בתקופה מסוימת כדינוזאור הגבוה ביותר (לאחרונה נמצאו שלדים של מין דינוזאור שאולי היה גדול יותר, הארגנטינוזאורוס). הוא שגשג לקראת סוף תקופת היורה בעידן המזוזואיקון. שלדים מלאים באורך של 25 מטרים של ברכיוזאורים נמצאו בחפירות ביבשות שונות. פירוש שמו הוא "לטאת הזרוע" בגלל שרגליו הקדמיות (הזרועות) ארוכות וחזקות מרגליו האחוריות.

הברכיוזאור היה אחד מבעלי החיים הגדולים ביותר אשר חיו אי פעם על פני האדמה. הוא התאפיין ברגליים עבות מאד, המזכירות גזעי עץ וצוואר ארוך מאוד ודק יחסית לגודל גופו.

חוקרים משערים שהברכיוזאור שקל כ-40 טונות, ושראשו יכל להגיע לגובה של 13 מטר. הוא אכל עשב, ורעה במישורים וביערות העשירים של סוף תקופת היורה. הברכיוזאורים חיו בלהקות, למרות שגם לברכיוזאור בודד שהגיע לשיא גודלו לא היה מה לחשוש, אפילו מהטורף הגדול ביותר של תקופת היורה, האולזאורוס.

Animals Tyrannosaurus טירנוזאור רקס
מין של דינוזאור טורף ממשפחת הטירנוזאוריים
שמו נגזר מהמילים היווניות והלטיניות שמשמעותן "רודן הלטאות". שאריותיו נדירות, ונכון לשנת 2005 נמצאו רק 30 דגימות שלו הכוללות שלוש גולגולות שלמות. הוא חי בסוף תקופת הקרטיקון.

טירנוזאור רקס הגיע לאורך של עד 12.5 מטרים, ולמשקל של עד 5.5 טונות. עד לאחרונה, טירנוזאור נחשב לקרנוזאור (דינוזאור טורף) הגדול ביותר (לאחרונה התגלו מינים, כגון ג'יגאנטוזאורוס שהיו גדולים ממנו, אבל מקומו כדינוזאור השליט נשמר בתרבות הפופולארית). שיטת ההרג של הטירנוזאורוס היתה נענוע הטרף עד מותו. רגליו האחוריות החזקות היו משענת נגד לגולגולת הענקית וללסתות המאסיביות, דבר שהקל את קריעת הבשר ופיצוח העצמות בשיטה המזכירה את הצבוע.

מערות האף הענקיות של הטירנוזאור הן מהגדולות והמורכבות בעולם הטבע, דבר שאפשר לו לחוש בריח הטרף ממרחקים גדולים, ורגליו הקדמיות הזעירות אפשרו לו לדחוק את ראשו וצווארו אל תוך דינוזאורים אוכלי צמחים שהוא צד.

מחקר שנעשה באוניברסיטת מנצ'סטר מצא שהטירנוזאורוס רקס היה יכול לפתח מהירות של עד כ-30 קמ"ש