• עובדות על סביבת מחייה הררית
• עובדות על נמרי שלג
• סביבת הסוואנה וברדלסים
• אוקיינוסים וכרישי לוויתן

המערכת האקולוגית בהרים הגבוהים.
שטחים הררים מכסים כ23% משטחו של כדור הארץ. בשטחים הרריים ישנו מגוון ביולוגי מהגדולים בעולם.
1.2 מיליארד אנשים חיים באזורים הרריים, ומהווים כמעט 20% מאוכלוסיית העולם. כ-90 מליון אנשים חיים בגבהים של מעל 2,500 מטר מעל פני הים.
יותר ממיליארד אנשים מתקיימים ממשאבי הסביבה ההררית בה חיים נמרי השלג (בעיקר ממזון וממים מתוקים) כ-80% מהמים המתוקים הזמינים על הכוכב מגיעים מאזורים הרריים.
בהרים בהם חיים נמרי השלג בכדור הארץ, הרי ההימאליה, נמצאים מקורותיהם של כמה מהנהרות הגדולים בעולם כמו הגנגס והמקונג לדוגמה. הנהרות חיוניים לחיים בהודו, סין, בנגלדש, ויאטנאם ועוד.
באזורים הרריים חיים מיעוטים אתניים רבים, שרבים יותר ויותר מהם מפונים מחבלי הארץ שלהם כדי לפנות מקום לחברות כרייה וכריתת עצים.
בעקבות חדירת חברות כרייה וכריתת עצים להרים הגבוהים, מדלדלת האוכלוסיה של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. אחד הצמחים שנעלמים מהר הוא ה-יו ההימאלאי, ממנו מייצרים תרופה מבטיחה לסוגים מסויימים של סרטן. חייבים לזכור שכשמגינים על בעל חיים מסוים, כמו נמר השלג, מפני התפשטות האדם, מגינים לא רק עליו, אלא על החי והצומח שסביבו. בעלי חיים, צמחים ואנשים, כולנו קשורים אחד לשני.
רק כ-8% מאזורי ההרים בכוכב מוגנים באיזשהי דרך.
14 ההרים הגבוהים בעולם נמצאים באזורי המחיה של נמר השלג.
חזרה למעלה.

נמר השלג חי בדרך כלל בגבהים של מעל 4,000 מטר מעל פני הים.
בין 3,500 ל7,000 פרטים בלבד נותרו בטבע ב-12 מדינות.
60% מאוכלוסיית נמרי השלג בכדור הארץ מרוכזת בסין.
האיומים העיקריים על נמרי השלג: ציד לא חוקי, דלדול באוכלוסיית בעלי החיים המהווים טרף לנמרים, אובדן טריטוריה, ציד על ידי רועים כדי להגן על עדריהם.
נמר שלג מסוגל לקפוץ למרחק של עשרה מטר כפותיהם של נמרי השלג עצומות בגודלן ומהוות מעין "נעלי שלג" שמונעות שקיעה בשלג.
חזרה למעלה.

הסוואנה היא שטח פתוח שעיקר הצמחיה שלו היא עשב. סוואנות מהוות כ-20% משטח היבשה של הכוכב.
התפשטות שטחי המחייה של האדם גורמת לדלדול באוכלוסיות החי והצומח בסוואנות, הקטנה בכמות שטחי הבר, ומוציאה את הסוואנות מאיזון ביולוגי.
מאחר והסוואנות הן בתי גידול למגוון ביולוגי עשיר ומרהיב, שימור נכון של החי והצומח יכול להוביל לתיירות אקולוגית מכניסה ורווחית לאוכלוסייה המקומית.
ברדלסים חיים במישורי הסוואנה, אבל גם באזורים מיוערים יותר ואפילו באזורים הרריים.
רעיית יתר (מלשון רועה צאן ובקר) גורמת לבעיות קשות בשימור הברדלסים. הצאן והבקר אוכל את כל העשב, והחקלאים הופכים את אדמות הבר עליהן צומח העשב לאדמות חקלאיות שמגבילות את חופש התנועה והציד של הברדלסים.
עוד בעיה גדולה בסוואנה היא כריתת יתר של עצים, המאיצה את תהליך המידבור (ההפיכה למדבר) של הסוואנה.
לעתים נשתלים עצים מהירי גדילה כגון אקליפטוס במקום העצים שנכרתו. עצים אלה משנים את המבנה הכימי הטבעי של האדמה ומגבירים את רמת החומציות שלה.
חזרה למעלה.

הברדלסים הם החיות המהירות ביותר על פני הכוכב, ומסוגלים להגיע למהירות של 110 קמ"ש ברדלסים צריכים מרחבים גדולים כדי לשרוד, והקטנת הטריטוריה שלהם על ידי התפשטות אזורי המחייה של האדם היא איום משמעותי עבורם.
הברדלסים בנויים למהירות, ולכן הם רזים וקלים. כתוצאה מכך קשה להם לשמור על הטרף שלהם במאבקים מול בעלי חיים כבדים וחזקים יותר כאריות וצבועים.
נותרו בין 10,000 ל12,000 ברדלסים על פני כדור הארץ. רוב האוכלוסיה חיה באפריקה, ישנה גם אוכלוסיה קטנה באיראן.
באופן טבעי, לברדלסים חסר "גיוון גנטי". הכוונה היא שבגלל האוכלוסיה הקטנה שלהם, ישנן הזדווגיות רבות בין ברדלסים מאותה משפחה או להקה, דבר שמקטין את העמידות שלהם בפני מחלות.
הסימנים השחורים שמתחילים בפינות הפנימיות של העיניים של הברדלסים ומגיעים עד לצידי האף שלהם, נועדו למנוע סינוור של הברדלס על ידי השמש האפריקאית החזקה בזמן הציד.
הברדלסים צדים במהלך היום, כדי להימנע מתחרות על הטרף מצד חיות שצדות בלילה כגון אריות.
האיומים העיקריים על הברדלסים הם אובדן טריטוריה ובתי גידול, ציד בלתי חוקי וציד לצורך גידול כחיית מחמד (בעיקר במזרח התיכון).
חזרה למעלה.

האוקיינוסים על הכוכב שלנו שומרים על יציבות הטמפרטורה של הכוכב, ובתוכם מיוצרת כ-70% מכמות החמצן באטמוספירה.
כמות הפחמן האצורה באוקיינוסים גדולה פי חמישים מכמות הפחמן באטמוספירה. האוקיינוסים משמשים גם כמסננים של פחמן דו חמצני.
ענף התיירות האקולוגית גדל בכל שנה, ומתחיל להיות משתלם כלכלית. לאחרונה הפכה ממשלת איי פאלאו לראשונה שאסרה לחלוטין דיג כרישים במימיה הטרטוריאליים. הכרישים שווים להם יותר חיים מאשר מתים.
דייגים רבים בעולם דגים כרישים רק בשביל סנפיריהם, ולעתים קרובות הם זורקים את הכרישים (שאין להם סיכוי לשרוד ללא הסנפירים) בעודם בחיים חזרה אל המים.
כרישים הם טורפי – על (טורפים שנמצאים בראש שרשרת המזון) ודיג מוגזם שלהם עלול לגרום לחוסר איזון ביולוגי באוקיינוסים.
ישנן שיטות דייג שגורמות נזקים עצומים לא רק לדגים אלא גם לסביבה כגון דיג בדינמיט, ודיג בעזרת רשת שנגררת על קרקעית האוקיינוסים.

כ-73 מליון (!!!) כרישים נהרגים מדי שנה באוקיינוסים.
כרישים הם בעלי חיים שגדלים לאט, ולוקח להם שנים להגיע לבגרות ויש קצב התרבות איטי. עובדות אלה הופכות את אוכלוסיית הכרישים לפגיעה הרבה יותר בעקבות דיג מופרז.

האיומים על הישרדותם של הכרישים קשורה לדיג לצורך סנפירים, דיג מופרז ולא מפוקח, דיג לצורך מוצרי כרישים שבתרבויות מסוימות נחשבים כבעלי סגולות ריפוי (שמן כבד למשל), זיהום, והרס בתי גידול.

כריש הלוויתן הוא הדג הגדול ביותר באוקיינוסים.
הם יכולם להגיע ל12 מטר אורך, בערך באורך של אוטובוס.
כרישי לוויתן ניזונים מפלנקטון ואינם מסוכנים לבעלי חיים גדולים יותר וגם לא לבני אדם.
כרישי הלוויתן מסננים כמויות עצומות של מים דרך הפה שלהם, שרוחבו כמטר וחצי. הם יכולים להעביר דרך הפה והזימים שלהם כ-6000 ליטר מים בשעה ! יש להם כ-3000 שיניים בפה.
סנפיר הגב של כריש לווייתן הוא ענק ויכול להגיע לגובה של מטר!
כרישי הלוויתן נודדים למרחקים עצומים. הם שוחים לאט ולעתים נדירות מגבירים את מהירותם ליותר מ-5 קמ"ש.
כרישי לוויתן יכולים להגיע לגיל 100.
בשרם של כרישי הלוויתן שנמצאים בסכנה, עדיין מותר לאכילה במדינות מסויימות, כגון טיוואן.
חזרה למעלה.